התערוכה החקלאית של סקוטלנד רשמה השנה שיא של כל הזמנים בתפוסת השטח שלה ובמספר המבקרים. לראשונה גם פורסמו נתונים על השפעתה הכלכלית על האזור ועל המדינה.
195,400 איש עברו השנה בשערי מרכז התערוכות Royal Highland Centre - RHS הסמוך לאדינבורו. בעבר, לתערוכה זו, החשובה באיים הבריטים ולמתחם התערוכות עצמו, לא היתה יכולת לקלוט מספר כזה של מבקרים, אבל 11 מיליון הפאונד שהושקעו בתשתיות, לא רק בשטח עצמו, אלא גם בהארחה בסביבה, אפשרו זאת השנה.
ה - RHS הוא מתחם התערוכות הפתוח הגדול בבריטניה. יש בו ביתנים מקורים בסדר גודל של 18,000 מ"ר ושטחים פתוחים בגודל של כ -600 דונם. באזור אדינבורו (המתחם נמצא במרחק הליכה משדה התעופה) הותאמו גם 63,000 מיטות לאירוח המבקרים והמשתתפים באירועים.
כשמדברים על השקעה בתשתיות במרכז התערוכות והאירועים הזה, מתכוונים למתקנים וחיבורים למים וביוב, לאיסוף ומיחזור אשפה, לחיבורי חשמל לתאורה ולמכונות ו...למסעדות וקיוסקים להסעדה והארחה.
על כל אלה יש להוסיף השבחה של אמצעי התחבורה הציבורית להגעה מהירה מ - % 75 מהישובים בסקוטלנד, בין אם באוטובוסים או ברכבות.
יצויין, שבמתחם התערוכות הזה מתקיימים עשרות אירועים בשנה, מפסטיבלים המוניים, קרקסים, הצגות ובילויים...לא רק תערוכה חקלאית אחת
ואם הזכרנו למעלה את ההשפעה של התערוכה החקלאית על הכלכלה, הנתון שהתפרסם עומד על 63 מיליון ליש"ט בארבעה הימים של האירוע.
הזכרנו בפתיח שנתיחס לתערוכה החקלאית בישראל - אגריטך. זו החלה דרכה בשנת 1970 כתערוכה חקלאית במרחב השדות של מקוה ישראל. הוקמו במקום סככות ואוהלים, הובאו גנרטורים לאספקת החשמל וכיאה לתערוכה חקלאית, ניתנה אפשרות לכלים החקלאיים להראות את יכולותיהם ב"חי"....כי הרי המתחם כולו היה שדה של בית הספר החקלאי.
בשנים שאחרי, הוחלט במשרד החקלאות לשדרג את התערוכה ולהעבירה למרכז הירידים בתל אביב. המקום הכי לא טבעי לתערוכה חקלאית. הטבע הוכנס לתוך הביתנים, אסור היה לחפור כדי להדגים יכולות של כלים חקלאיים. אנשים הסתובבו במתחם בחליפות.
מה שעמד לזכות התערוכה הוא העובדה שהחקלאות בישראל, או ליתר דיוק הטכנולוגיה הקשורה לחקלאות, עניינה מאד את העולם ואלפים הגיעו אליה מעשרות מדינות, בעיקר מתפתחות, מאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
זכורה שנה בה התקיימה התערוכה, שהמארגנים שלה נאלצו לשכור את כל מיטות בתי המלון מאשקלון ועד לנהריה ולהציע מערך של הסעות לתערוכה.
בעת קיומה, התחבורה בתל אביב היתה פקק אחד גדול, שדרות רוקח נחסמו לתנועה, לא היתה עדיין רכבת..בקיצור כאוס שמקשה מאד על ההגעה והפינוי לאורחים מחו"ל וגם לעשרות אלפי המבקרים המקומיים.
כך, בהדרגה, מתוך קיומה בתל אביב (להוציא נסיון כושל אחד לקיימה במרכז הכנסים של חיפה) ובהתאם לתנאי השטח, לחידושים ולטכנולוגיות של המציגים, התערוכה הפכה להיות פחות חקלאית ויותר טכנולוגית והמבקרים בהתאם. מספרם הלך ופחת, אך איכותם עלתה.
התערוכה איבדה את ייחודה והפכה לעוד תערוכה של ציוד וטכנולוגיות בחקלאות. בתערוכה האחרונה ב - 2018 (היא מתקיימת אחת לשלוש שנים) הגיעו "רק" כ - 12,000 איש מחו"ל.
נכון, שתערוכה משנה פניה כתוצאה ממציאות משתנה, אבל במקרה של אגריטך, תנאי השטח בגני התערוכה בתל אביב, דחפו אותה לכוון של תצוגות בתוך ביתנים מקורים....שלא בדרך הטבע של תערוכה חקלאית.
....אז טוב שישנה בסקוטלנד תערוכה חקלאית קלסית עם ציוד, טכנולוגיות, גידולים, משק החי ועוד, כדי להזכיר לנו שגם שמירה על ייחוד, מביאה להכנסות ולרוחיות ולסיוע לחברה ולכלכלה.
עוד חדשות מהנעשה בעולם בתחום התערוכות: http://www.expoexpo.com/PageLN.aspx